כשקראתי את המשפט הזה בספר של ניר דובדבני, 'בסוף יצא לך ארנב',
נעצרתי, פתחתי מחברת, העתקתי אותו והדגשתי.
הוא דייק את המשפט הרווח "תחיו את החיים כי חיים רק פעם אחת" בדרך עוצמתית ביותר.
במילים אחרות –
כל בוקר מחדש, כשאני פותחת את העיניים, אני צריכה להודות.
להודות על עוד יום חדש (לצערנו זה לא מובן מאליו)
שבו קיבלתי את נשמתי מבורא עולם. יום חדש שבו הוא אמר לי בלי מילים: אני מאמין בך!
להודות על כל השפע שקיים
ועל אינספור הזדמנויות חדשות שאני יכולה לקדם ולבצע.
כשההסתכלות היא כזו –
אני מניחה את העבר בצד, בין אם עשיתי ובין אם לא עשיתי,
ומתמקדת בהווה ובעתיד.
מה אני יכולה לעשות *היום* כדי לקדם את המטרות שלי?
מה אני יכולה לעשות *היום* כדי לשמח את האנשים הקרובים אלי?

מאחלת לנו שבוע מלא חיות ועשייה! 🙂